כל ההרצאות

לחצו על התמונה על מנת לקרוא את תקציר ההרצאה המבוקשת

spices on spoon

קולנוע קולינרי

james_bond_vector_2_by_trekkie313_edited
travel-805225_640_edited_edited.jpg

007 - סוכן בשירות המלכה

סרטי מסע אמריקאים

Aris_san_gila_almagor.jpg

החיים על פי גילה

נלי תגר_edited_edited.jpg
מתוך_צ'רלי_וחצי.jpg

איפה הן הבחורות ההן?

פעמיים בורקס בבקשה

אסי דיין_edited.jpg

עלייתו ונפילתו של הצבר

אפריים קישון.jpg

אפרים קישון

ה"אריק" הזה

Black and White Train
צ'ארלי צ'פלין.jpg
alfred-hitchcock-393745_640.jpg

צ'ארלי צ'פלין

האמנות השביעית

היצ'קוק

Old Ladies Gossip

צעירים לנצח - על זיקנה בקולנוע

Riding
Mobster

הקולנוע האפל

הגל החדש הצרפתי

Splatter
mr_bean_PNG51.png
administration-2031346_640.png

 צייר גאון או משוגע לגמרי?

רואן אטקינסון

ארץ עיר - קולנוע סובב ערים

Homemade Hummus

קלינט איסטווד

אוכל בקולנוע הישראלי

מערבונים

Federico_Fellini_NYWTS_2.jpg

פדריקו פליני

המשפחה בקולנוע היפני

באסטר קיטון

חלוצות_edited.jpg
424px-Roman_Polanski_Cannes_2013.jpg
LadriDiBicicletteStaiola1948.jpg

ראיונוע בישראל

רומן פולנסקי

נאו-ריאליזם איטלקי

migration-3129340_640.jpg
portrait-3138562_640_edited.jpg

מבעד לרעלה - קולנוע איראני

גלובליזציה - מהגרים ופליטים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אוכל ותאוות בשרים, אוכל ובלוגים, או אוכל ופשע - אוכל מצטלם היטב בקולנוע.

 

בהרצאה נצא למסע קולינרי מרהיב בין שפים ותרבויות, נדון בסמלים ובמטאפורות שאוכל מייצג, ובהשתמעויות הפילוסופיות של אכילה ואוכל בתרבויות השונות: אוכל כממלא צורך גופני, אוכל כמקרב בין משפחות, עמים ותרבויות, אוכל כמקרב בין אנשים (אך גם מפריד ביניהם, למשל מנהגי הכשרות, או מנהגי האכילה של עמים ותרבויות שונים) ונבחן את התפקידים השונים של האוכל בכל סרט. 

מוטיב האוכל בקולנוע הוא המשכו של מוטיב האוכל באמנויות אחרות: בעיקר ציור וספרות. בשנות השמונים, עם עלייתה של התאוריה הפוסט-מודרנית, ההבדלים בין גבוה לנמוך, בין הנשגב לנקלה קרסו, וגם אכילה ובישול גורמה יכולים להיחשב כיצירת אמנות, אמנם זמנית ומתכלה, ולרוב לא מתועדת, אבל יצירת אמנות כציור או כיצירה מוסיקלית.

יצירות פוסט מודרניות רבות כוללות בתוכן גם מתכונים. 

נצפה בקטעים מסרטי האוכל הבלתי נשכחים: רומא,  ג'ולי וג'וליה, החגיגה של באבט, סולקיטשן וטמפופו. 

הגבר שכל אשה חשקה בו, ושכל גבר היה מתחלף איתו.

סדרת הקולנוע (וגם הספרים, משחקי המחשב והקומיקס) האלמותית, מהסדרות המצליחות והמרוויחות בעולם.)

דמותו של בונד נולדה ב1953 ב"קזינו רויאל"  הספר ה12 מתוך ספריו של איאן פלמינג שעסקו בדמותו. סדרת הספרים נחלה הצלחה גדולה, אבל רק לאחר שהנשיא ג'ון פ. קנדי הביע בראיון את חיבתו לספריו של פלמינג, הוחלט להפיק את סרט ג'יימס בונד הראשון.

בונד לא הפסיק להסעיר ולרתק אותנו במשימות הנועזות שבצע, בנשים היפהפיות שנפלו לזרועותיו (וכונו "נערות ג'יימס בונד), בכלי הנשק ובג'אדג'טים שעוצבו לו ע"י Q, שהלכו והשתכללו מסרט לסרט (ואף נבאו את המצאתן של המצאות כמו ביפר וטלפון סלולרי), במרדפים הנועזים שהשתתף בהם וביחסיו הטעונים עם M, מפעילו, שהפך עם השנים למפעילתו, וטעמו המשובח בחליפות, במרטיני ובמכוניות.

ההרצאה תתן הצצה לסדרה המרתקת הזו, ולאופנים השונים שבהם סרטי ג''יימס בונד מגיבים לשינויים בהסטוריה ובחברה כסוף עידן המלחמה הקרה, המשבר סביב תעלת סואץ, עלייתה של החברה הצרכנית, המהפכה המינית ונסיקתה של התנועה הפמיניסטית.

מיתוס הדרך הוא נושא מרכזי בתרבות האמריקאית.

גודלה של היבשת, נופיה המרהיבים, והיותה חברת מהגרים, הציתו את דמיונם של הרפתקנים לגלות דרכים, לחפש הזדמנויות חדשות, ובדרך גם לגלות את עצמם.

הפיכת המכונית למוצר השווה לכל נפש, ועלית הפופולריות של הקולנוע, שתי ההמצאות מאפיינות את חברת ההמונים שנוצרה בראשית המאה ה-20, שינו ללא הכר את פני החברה.

 

הם אפשרו לכל אחד לצאת למסע והציתו את דמיונם של בימאים. כשהפילוסוף ז'אן בודריאר תאר את החברה האמריקאית כמבוססת על "חלל, מהירות, קולנוע וטכנולוגיה" הוא יכול היה בה במידה להוסיף את סרט המסע.

סרטי המסע הם ז'אנר גברי בעיקרו. רק בשנים האחרונות רואים סרטים על נשים במסעות.

 

דרך הסרטים הללו ניתן לחקור נושאים מגוונים כמגדר, לאומיות, ומעמד.

בהרצאה נדון בהבדלים בין סרט המסע האירופאי ששורשיו באודיסאה של הומרוס, לבין סרט המסע האמריקאי ונצפה בקטעים מקלאסיקות קולנועיות כ"ענבי זעם", "אדם בעקבות גורלו", "בוני וקלייד", "פרסיליה מלכת המדבר", ו"מקס הזועם".

סופרת, שחקנית ובימאית, מבכירות שחקניות הקולנוע והתיאטרון בישראל, כונתה "מלכת הקולנוע הישראלי" שיחקה ביותר מ-70 סרטים, וזכתה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל, ופרס אופיר למפעל חיים.

 

בהרצאה נלמד על הביוגרפיה של גילה אלמגור שהיוותה השראה ליצירתה, נחשף ליצירה הקולנועית העשירה שלה, ונצפה בקטעים נבחרים מסרטיה.

גילה אלמגור התייתמה מאב טרם לידתה, אמה לא הייתה הייתה בריאה בנפשה. למרות זאת הצליחה מאד בקריירה שלה כשחקנית תאטרון וקולנוע, הייתה חברת מועצת העיר תל אביב ואחראית על התרבות בעירייה, כיהנה כראש אמ"י (ארגון אמני ישראל) כתבה חמישה ספרים, ששניים מהם הפכו לסרטים, זכתה בפרסים רבים בארץ ובעולם על הסרטים שכתבה – הקיץ של אביה, ועץ הדומים תפוס.

בהרצאה נחשף לקורות חייה המרתקים, לבחירות האמיצות שעשתה בקולנוע, נצפה בקטעי סרטים שהופיעה בהם, ונלמד – מהו התפקיד שבזכותו הייתה רוצה להיזכר.

על נשים בקולנוע הישראלי.

הקולנוע הישראלי נשלט במשך שנים רבות ע"י יוצרים גברים ותמות גבריות.

 

לנשים הוקצו תפקידים משניים, ולרוב הן היו היפהפיות על כתפיהם של הצברים המסוקסים. לאורך עשרות שנים העמיד הקולנוע הישראלי במרכזו את החבורה הגברית בצבא, בקיבוץ, בישיבה וגם בכלא – חבורות גברים שמקומן של נשים בהן היה שולי, או שהודרו מהן לגמרי.

בשנים האחרונות הקולנוע הישראלי הנשי פורח עם עשרות סרטים המספרים סיפורים נשים מרתקים ואותנטיים וזוכים לאהדת המבקרים והקהל.

 

בהרצאה נדון בסיבות שהובילו לשינוי הזה, ונצפה בקטעי סרטים ישנים וחדשים המציגים אותו. 

סרטי הקומדיה העממית זכו להצלחה רבה בקרב קהלים רבים.

החל מסלאח שבתי, שנחשב סרט הבורקס הראשון (נסביר מדוע), למה נקראו כך, מי נתן להם את שמם, מה היה העשור שבו נעשו רוב סרטי הבורקס, ומדוע הפסיקו לעשות אותם? ומה הקשר בין סרטי בורקס לבתי מלון.

 

בהרצאה הקושרת בין תרבות לחברה, נצחק ונלמד על החברה הישראלית ועל השינויים שחלו בה בעשורים האחרונים.

עם מותו המצער (אך הכה צפוי), ועם היפרדותנו מאושיות תרבותיות מרכזיות בחברה הישראלית, אני מציעה לכם הרצאה שנתתי פעמים רבות על אסי דיין.

 

דיין, בנו של הצבר הכי מפורסם, ובן לאליטה מהיחידות שיש בישראל.

דיין הגיע במקרה אל הקולנוע, כשנסע לבקר את אחותו שהייתה נערת תסריט בסרט שצולם ביוון ע"י הבימאי קקויאניס ("זורבה היווני") מאוחר יותר שיחק בשני סרטים, שניטען שנבחר אליהם בגלל היותו "בנו של" – "היפים והאמיצים" סרטו של ג'ון יוסטון, ("הנץ ממלטה") מגדולי הבימאים האמריקאים, לצד בתו הצעירה, אנג'ליקה יוסטון, וכן בסרט "הוא הלך בשדות" בבימויו של יוסף מילוא, לפי רומן המפתח בשם זה, שהומחז מספר פעמים, והניח את היסוד לדמות הצבר.

 

נדון במושג הזה, ונראה כיצד דיין בסרטיו מערער על דמות הצבר, עושה פרודיה סוריאליסטית על צה"ל (ומכניס לאביו בהזדמנות זאת) בסרט שהפך לסרט פולחן "גבעת חלפון אינה עונה" וכן בסרטיו המופתיים "החיים עפ"י אגפא" ו"מר באום". דיין היה תסריטאי מחונן, שידע לנסח את הישראליות בכל שלב שלה, וכן שחקן מהשורה הראשונה של השחקנים בישראל. בנוסף לכך כתב ספרי שירה, ואת הביוגרפיה שלו, המורכבת מאלפי תמונות וסרטונים "החיים כשמועה".

יליד הונגריה, ששרד את השואה, עלה לארץ, והשתלב כבעל טור יומי בעיתון מעריב במשך כ-30 שנה, סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל.  

סרטו הראשון "סלאח שבתי", המתבלט בהומור ובסאטירה הנוקבת שלו, הניח את היסוד לז'אנר סרטי הבורקס. נצפה גם בקטעים הבלתי נשכחים מהסרטים "תעלת בלאומילך", "השוטר אזולאי" ו"ארבינקא".

מותו הפתאומי והמעציב אל אריק איינשטיין הוביל אותי להכנת הרצאה זו.

 

איינשטיין, מאושיות המוסיקה והתרבות בארצנו, היה גם שחקן קולנוע מוכשר, וחקיין מעולה.

רוב עשייתו הקולנועית קשורה בעשייה של אורי זוהר, ומשזה חזר בתשובה הפך לרב והפסיק לעשות סרטים, גם איינשטיין כמעט והפסיק להופיע (ולא הצר על כך).

 

איינשטיין היה בנו של שחקן האוהל, ואמו שאפה שהוא יהיה אף הוא שחקן. נצפה בקטעים מהסרטים "סלאח שבתי", "שבלול", "לול", "עיניים גדולות", "מציצים", שכשיצא לאקרנים לא עורר תשומת לב רבה, אבל מאוחר יותר הפך לסרט פולחן, כיוון שהצליח לנסח את החלומות והפחדים של דור שלם.

בהקרנת הקולנוע הראשונה של האחים לוטייר בבית הקפה "גרנד" בפריז, הוקרנו עשרה סרטים, אורך כל אחד מהם פחות מדקה.

 

הרושם שהם עשו על הצופים היה כה רב עד שהצופים ברחו הצידה בפחד כאשר הוקרן סרטון המראה רכבת נכנסת לתחנה. בהרצאה זו נבחן תחנות חשובות בהתפתחות הקולנוע, ונסקור את עשייתם של הבימאים אשר תרמו להתפתחות זו. 

הרצאה על דמותו של אחד מגדולי הקולנוענים של כל הזמנים.

 

איך עיצב צ'פלין את דמות הנווד שנותרה עד היום רעננה, ייחודית ומצחיקה? איך עבר בהצלחה מראיונוע לקולנוע? כל מה שעוד לא לא נאמר על דמותו האלמותית של צ'פלין, דרך צפייה בקטעים נבחרים מתוך הפילמוגרפיה שלו.

בימאי הקולנוע שנחשב לאחד מגדולי הבימאים בכל הזמנים, ובעל שפה סגנונית מובהקת שניתן לזהות בכל אחד מסרטיו הרבים. 

איך פועל המתח בסרטיו של היצ'קוק? מדוע בחר להופיע ברובם כניצב? מה משמעות המוטיבים החוזרים בסרטיו: מדרגות, רכבות, ציפורים, אמהות מרושעות ובלונדיניות? נדון במאפייני סרטיו, בחידושים שיצר, ונצפה בקטעים מתוך הסרטים "פסיכו", "ורטיגו", "הציפורים", "חלון אחורי" ועוד.

הזיקנה מככבת בסרטי קולנוע רבים בהיבטים שונים: החל מתרבויות הרואות בקשיש אדם שעשה את שלו, וכלה בסרטים בהם האדם המבוגר מגיע להשלמה עם גילו, עם הסובבים אותו, ושמח עם מה שהשיג בחייו.

 

נבחן את הייצוגים השונים של הזיקנה בקולנוע ונצפה בקלאסיקות: תותי בר, האגם המוזהב, נאריימה, הרחק ממנה, מיליון דולר בייבי וספייס-קאובויס.

הרעיון של יוצרי הגל החדש היה להעמיד את הבימאי במרכז העשייה בסרט.

 

הבימאים הצעירים שצמחו בסוף שנות ה-50, ביניהם: טריפו, גודאר, שברול, ריווט, רנה, הביאו לעולם טכניקות בימוי וצילום חדשות ואותנטיות שבעטו בקולנוע המיושן והממסדי.

הגל שיצרו סחף אחריו את הקולנוע העולמי.

יפהפיות חסרות מעצורים מפתות גנגסטרים ובלשים מסוקסים.

 

גיבוריו הציוריים של הסרט האפל מסתובבים בעולם ציני ומושחת המונע על ידי תשוקה ותאוות בצע. הז'אנר הקולנוע שצמח בתחילת שנות ה-40 הסעיר ועדיין מסעיר במאים רבים.

נצפה בקטעים מהסרטים: שדרות סאנסט, השינה הגדולה, ביטוח חיים כפול, קזבלנקה, והדוור מצלצל פעמיים.

צייר גאון או מטורף על כל הראש? תחליטו בעצמכם.

חייהם של הציירים והאמנים תמיד נראו לנו וליוצרי הקולנוע, מעניינים, יצריים וסוחפים.

בהרצאה נצפה בסרטים שנעשו על חייהם ויצירתם של וינסנט ואן-גוך, פרידה קאלו ופטר ברויגל.

נדון בביוגרפיות המרתקות וביצירות המופת שהותירו לנו. 

רואן אטקינסון, המוכר לרובינו כ"מיסטר בין" או "ג'וני אינגליש", אם תרצו, הוא אחד הקומיקאים הבולטים ב-30 השנים האחרונות.

עוד מילדות אהב את צ'ארלי צ'פלין ובאקסטר קיטון ושאב השראה מהם לדמויותיו.

בשנת 1975, החליט כי הוא צריך ללמוד משהו "רציני", ולמד הנדסת חשמל (הוא אפילו היה לא רע בזה). במהלך הלימודים הצטרף לקבוצת התיאטרון של האוניברסיטה.

 

בתאטרון החובבים הזה הוא הצליח לגעת ולהצחיק את הקהל בצורה יוצאת דופן.

סדרת הרצאות על ערים שונות בעולם בקולנוע.

ניו יורק של וודי אלן, רומא של פליני, פריז של טריפו, ברלין של וים וונדרס ופאסבינדר.

כיצד כל במאי מתבונן בעיר אהבתו? איך משתקפת התרבות העירונית - האדריכלות, הקולינריה והאופנה - בסרטיהם?

לכל עיר מוקדשת הרצאה הכוללת את הסרטים של הבמאים שיצירתם כרוכה באתריה של העיר, ובלב הפועם שלה. 

מהז'אנרים האהובים בכל הזמנים!

פעמים רבות נשאלתי מתי אני מתכוונת לעשות הרצאה על הז'אנר האהוב הזה.

 

הז'אנר הזה הוא ממשיכו של הז'אנר בספרות, שריגש אף סופרים שכלל לא היו אמריקאים כקרל מאי וגרם להם לכתוב מערבונים.

 

המוטיבים במערבונים חוזרים על עצמם: הטובים מול הרעים, הקאובויים מול האינדיאנים, סוסים, אקדחים, בתי מרזח כל אלה מרכיבים את העולם הגברי במערבונים.

 

נדון גם בייחודיותם של מערבוני הספגטי של סרג'יו לאונה, מערבונים שהופקו בספרד ובאיטליה וכיום מכירים באיכויות שלהם.

הצלחתה של ההרצאה על קולנוע קולינרי, אותה נתתי עשרות פעמים ואף יותר, גרמה לי ליצור את ההרצאה הזו, על אוכל ואכילה בקולנוע הישראלי.

 

אלא שבעוד בסרטים הנעשים בעולם מוצגים לרוב דימויים של אוכל גורמה ואכילתו, וקישור כמעט הכרחי בין שתי תאוות הבשרים, בסרטים שנעשו בישראל רוב ייצוגי האכילה הם של אכילה מוגזמת, אכילה לא מעודנת.

 

בהרצאה נצפה בייצוגים הללו וננסה לענות על השאלה: האם שנים של צנע, רעב ומחסור הביאו לכך שייצוגי האכילה בקולנוע הישראלי נראים כך?

בהרצאה זו נסקור את סרטיו של אחר מגדולי הבימאים האמריקאים של כל הזמנים.

 

איסטווד שהחל את הקריירה שלו במערבון הספגטי של סרג'יו לאונה "בעבור חופן דולרים" הוא שחקן, במאי, מפיק ומלחין קולנוע, זכה בחמישה פרסי אוסקר, שנים על בימוי, שניים על הפקה ופרס הוקרה אחד.

איסטווד התפרסם כאיש ללא שם בטרילוגית מערבני הספגטי  בשם זה של סרג'יו לאונה, וכבלש אכזרי וחסר פשרות בסרטי הארי המזוהם.

 

למרות גילו הוא ממשיך לביים סרטים הזוכים לביקורות משבחות.

בהרצאה נצביע על התפקידים הבולטים שגלם ונצפה בקטעים מסרטיו - סרטים בהם שחק וסרטים אותם ביים.

מגאוני הסרט האילם.

קיטון היה שחקן ובימאי קולנוע אמריקאי שהשפיע מאד על קולנוענים, גם בני זמננו.

 

אביו של קיטון היה אומן וודביל ובאסטר שהופיע בהופעותיו מגיל שלוש, הבין שהקהל צוחק יותר כשהוא שומר על הבעה קפואה גם כשהוא נופל ונחבט.

 

הוא סיגל לעצמו הבעה כזו  שהעניקה לו את הכינוי "פני אבן".

 

נצפה בקטעים מסרטיו ונעמוד על הייחודי לו, ועל ההשפעה שלו על קולנוענים עכשוויים. הרצאה מצחיקה מאד.

אהבתי לארץ השמש העולה, לשפתה וקולנוע שלה, גרמו לי ליצור את ההרצאה הזו.

בסרטים המופקים בעשרים השנה האחרונות ביפן מובלעת ביקורת חריפה על הסדר החברתי בחברה הנוקשה.

 

מגיל צעיר ילדים מאולפים להצטיין בלימודיהם, כדי שיוכלו להתברג בתאגיד גדול ונחשב למשך כל חיי העבודה שלהם עד לפנסיה.

 

מנשים מצופה לעזוב את העבודה לאחר לידת הילד הראשון והיחיד, ולטפל בו ובאביו בצורה מושלמת.

 

הקולנוע היפני מגיב לזאת בכך שהוא מציג משפחות הרחוקות משלמות הנדרשת מהן ע"י החברה.

מגדולי בימאי הקולנוע האיטלקיים והעולמיים.

 

בימאי שיצר חזיונות של קסם בסרטיו, שאף במאי לא התקרב אליהם, רבים מהם בכיכובה של אשתו השחקנית הנהדרת ג'ולייטה מסינה.

 

 פליני נולד בעיירת החוף רימיני, ואת הקריירה שלו התחיל כצייר דיוקנאות של חיילי בנות הברית ששרתו באיטליה בשלהי מלחמת העולם הראשונה.

לאחר מכן כתב את התסריט של "רומא עיר פרזות" סרטו הנודע של רוסליני, משיאי הנאו ריאליזם האטלקי, ומשם פנה לעשיית סרטיו היפהפיים, מלאי ההומור עם הדמויות הבלתי נשכחות.

 

בהרצאה נלמד על הדרך המיוחדת בה עשה את סרטיו, שחלקם מתרפקים על שנות ילדותו. היה מועמד 12 פעמים לפרס האוסקר לסרט הזר, וזכה ארבע פעמים. נצפה בקטעים מהסרטים: לה דולצ'ה ויטה, רומא, זכרונות ושמונה וחצי.

מזרמי הקולנוע המשפיעים ביותר. בתום מלחמת העולם השנייה, איטליה הייתה עדיין חבולה מתוצאות המלחמה: ערים הרוסות, אבטלה ורעב. לדור צעיר של יוצרים בער לעשות את הקולנוע שלו, והם יצרו סרטים נפלאים שהשפיעו על דורות של קולנוענים אחריהם.

מאפייניו של זרם קולנועי זה הם: סיפורים פשוטים ולא מורכבים מחייהם של פשוטי העם, שחקנים אותנטיים, נון אקטורז המשחקים את עצמם, שימוש בתאורה טבעית (כי לא היה תקציב לתאורה אחרת) ולכן צילומי חוץ רבים, שימוש באתרים אמיתיים כבתפאורה מאותה הסיבה.

 

בסרטים רבים מככבים ילדים כמסמלים את העתיד, שיש לקוות שיהיה טוב יותר מהמציאות הקשה. נדון במאפייני הזרם המשפיע הזה ונצפה בקטעים מהסרטים הבלתי נשכחים: גונבי האופניים,רומא עיר פרזות, זהב נפולי ועוד.

מגדולי הבימאים החיים כיום.

פולנסקי נולד בפולין לאב יהודי ולאם קתולית ובילדותו נאלץ לברוח מהנאצים.

אמו נרצחה באושוויץ, סיפורי הבריחה שלה ושלו היוו בסיס לסרט "הפסנתרן" עליו זכה באוסקר.

בשני העשורים האחרונים אשתו עמנואל סנייה מככבת בסרטיו.

 

מוטיב המשולש הרומנטי שב ומופיע בסרטיו החל מסרטו הראשון "סכין במים" סרט בשחור לבן אותו ביים בשנת 1962.

 

מאז לא הפסיק לעשות יצירות מופת כ"תינוקה של רוזמרי, "טס", "הדייר", "צ'יינה טאון", "הפסנתרן" ועוד.

 

בהרצאה נסקור את קורות חייו ונעמוד על מוטיבים החוזרים ביצירתו הקולנועית, נצפה בקטעים מסרטיו הבולטים המדגימים את הנאמר.

יש המתייחסים לתקופת הראינוע כאילו זו תקופת מעבר בדרך אל הקולנוע, זוהי גישה מוטעית כיון שזו הייתה תקופה ארוכה של כמעט ארבעים שנה, מאז המצאת הקולנוע ע"י האחים לומייר בשנת 1895 בפריז, ועד הקרנת הסרט המדבר הראשון, "נגן הג'ז" ע"י האולפן של האחים וורנר בשנת 1927.

גם בישראל נוצרו בשנים הללו יצירות לא רעות בכלל. לצד יומני קולנוע, סרטים מגויסים (מכונים "סרטי חצוצרות")שהראו את הישגי הציונות: סלילת כבישים הקמת ישובים חדשים במקומות נידחים.

 

הסרטים מומנו ע"י המוסדות ציוניים ומטרתם הייתה איסוף כספים למען היישוב. נסקור את היוצרים העיקריים של הראינוע בישראל, ונצפה בסרטים נדירים ומרתקים כגון סרט המראה את יוסף טרומפלדור חורש במחרשה ורחל המשוררת עודרת בשדה במושבה כנרת.

הקולנוע האיראני זוכה בשנים האחרונות לפריחה: יוצרים ויוצרות מפיקים סרטים הזוכים להצלחה בפסטיבלי קולנוע בעולם, ואף לזכיות בפרסים נחשבים כפרס האוסקר.

 

תוך כדי שהם מנהלים מעין טנגו עם שלטונות המהפכה לגבי תכנים חתרניים בסרטיהם, ויש אף שנאסרו או גלו מארצם כדי להמשיך ליצור את סרטי הקולנוע שלהם.

 

ולמרות זאת הם עושים סרטים מרשימים מאד סגנונית ותמטית החותרים תחת טאבויים כגון מעמדה של האשה, ההכרח ללבוש רעלה במקומות ציבוריים ותרבות הנוער החתרנית.

 

נצביע גם על מקומם המיוחד של הנשים והילדים בקולנוע הזה.

בהרצאה נסקור את הרקע לעשייתו של הקולנוע הנהדר הזה ולתור הזהב שהוא נמצא בו כעת, ונצפה בקטעים מהסרטים  הבלתי נשכחים.

נדידת העמים שחלה בשנים האחרונות מאסיה ומאפריקה לכיוון אירופה וגם לישראל של פליטים ומהגרים המנסים לברוח מרעב וממלחמה ולהשיג חיים טובים יותר להם ולילדיהם לא פסחה על הקולנוע העולמי.

 

יוצרי קולנוע רבים הגיבו לכך ויצרו סרטים רגישים המציגים את הפליטים באופן הומני ומעורר אהדה כלפיהם.

 

נדון בשינויים הפוליטיים והחברתיים הגדולים שחלו באירופה כתוצאה מהגלובליזציה וההגירה, ונצפה בקטעים נבחרים מהסרטים המרגשים.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מעוניינים בהרצאה או בסדרת הרצאות?
בואו נהיה בקשר

© 2018 By Osnat Finesilber Barda. Proudly created with Wix.com , Designed By Lian Milgram