סדרות ההרצאות של אסנת
אני שמחה להציג בפניכם סדרות הרצאות שהתפתחו מתוך דיאלוג מתמיד עם הקהל. תמצאו כאן סדרות הרצאות שנוגעות בנושאים חדשים ולא שגרתיים וכאלו הזורות אור חדש על נושאים מוכרים. לפניכם מספר סדרות על קולנוע ישראלי וקולנוע עולמי, אתם מוזמנים לבחור סדרה או להזמין הרצאות מכמה סדרות שונות.
אני שמחה להציג בפניכם סדרות הרצאות שהתפתחו מתוך דיאלוג מתמיד עם הקהל. תמצאו כאן סדרות הרצאות שנוגעות בנושאים חדשים ולא שגרתיים וכאלו הזורות אור חדש על נושאים מוכרים. לפניכם מספר סדרות על קולנוע ישראלי וקולנוע עולמי, אתם מוזמנים לבחור סדרה או להזמין הרצאות מכמה סדרות שונות.
קולנוע ואמנות
סדרת הרצאות על אומנויות
קולנוע קולינרי
אוכל הוא נושא סקסי לגמרי בקולנוע טמפופו היפני, ג’ולי וג’וליה, שוקולד, המטבח של מרתה, והחגיגה של באבט – אלה מקצת הסרטים שהאוכל מככב בהם. הם מטפלים באספקטים לא שגרתיים של האוכל, והעלילה מסתובבת סביבם.
מחזות זמר - בואו לשיר בקולנוע
נצפה בקטעים מתוך מחזות הזמר האהובים של כל הזמנים: צלילי המוסיקה, קברט, כל הג’אז הזה ושיקגו. נבחן כיצד המוסיקה והמחול מקדמים את הסיפור, איך סאטירה חברתית הופכת לכוריאוגראפיה, ונבין למה מחזמר הוא פוטנציאל לזכייה בפרסים.
צייר גאון או מטורף על כל הראש? תחליטו בעצמכם!
חייהם של ציירים ואמנים תמיד נראו לנו וליוצרי הקולנוע מעניינים, יצריים וסוערים. נצפה
בקטעים מסרטים שנעשו על חייהם ויצירתם של ואן גוך, פרידה קאלו ופטר ברויגל, ונדון בביוגרפיות מעניינות וביצירות המופת שהותירו לנו.
מיתוס מקומי
סדרת הרצאות על מושגי יסוד ותחנות בקולנוע הישראלי
נוכחותם הקולנועית היא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהזהות של כולנו, ובלעדיהם התרבות הישראלית לא הייתה מה שהיא היום, בכל הרצאה נפגוש דמות שהפכה למיתוס מקומי, נעקוב אחר הבחירות הקולנועיות שלה וננסה לפצח את קוד קסמה.
אסי דיין – דמותו של הצבר בקולנוע
אריק איינשטיין – ככה עושים קאלט
גילה אלמגור – 5 עשורים של איכות מצטברת.
ארץ עיר
סדרת הרצאות על ערים שונות בעולם בקולנוע
ניו יורק של וודי אלן, רומא של פליני, פריז של טריפו, ברלין של וים וונדרס ופאסבינדר.
כיצד כל במאי מתבונן בעיר אהבתו? איך משתקפת התרבות העירונית – האדריכלות, הקולינריה והאופנה – בסרטיהם?
לכל עיר מוקדשת הרצאה הכוללת את הסרטים של הבנאים שיצירתם כרוכה באתריה של העיר, ובלב הפועם שלה.
קלאסיקות בקולנוע העולמי
סדרת הרצאות על בימאים, שחקנים וז'אנרים בולטים
צ’ארלי צ’פלין הרצאה על דמותו של אחד מגדולי הקולנוענים של כל הזמנים. איך עיצב צ’פלין את דמות הנווד שנותרה עד היום רעננה, ייחודית ומצחיקה? איך עבר בהצלחה מהראינוע לקולנוע? כל מה שעוד לא נאמר על דמותו האלמותית של צ’פלין, דרך צפייה בקטעים נבחרים מהפילמוגרפיה שלו.
האמנות השביעית: כל ההתחלות קשות
בהקרנת הקולנוע הראשונה, של האחים לומייר בבית הקפה גרנד בפריז, הוקרנו עשרה סרטים, אורך כל אחד פחות מדקה . הרושם שהם עשו על הצופים היה כה רב, עד שהצופים ברחו הצידה בפחד כשהוקרן סרטון המראה רכבת הנכנסת לתחנה. בהרצאה נבחן תחנות חשובות בהתפתחות הקולנוע, ונסקור את תרומתם של בימאים שתרמו להתפתחות זו.
אמנות המתח של היצ’קוק
בימאי הקולנוע שנחשב לאחד מגדולי הבימאים בכל הזמנים, ובעל שפה סגנונית מובהקת שניתן לזהות בכל אחד מסרטיו הרבים. איך פועל המתח בסרטיו? מדוע בחר להופיע ברובם כניצב?
מה משמעות המוטיבים החוזרים בסרטיו: מדרגות, רכבות, ציפורים, אמהות מרושעות, ואיך אפשר בלי
בלונדיניות? נדון במאפייני סרטיו, בחידושים שחידש ונצפה בקטעים מהסרטים: “פסיכו”, “ורטיגו”, “הציפורים”,“חלון אחורי”, "הנודעת” ועוד.
הקולנוע האפל
יפהפיות חסרות מעצורים מפתות גנגסטרים ובלשים מסוקסים. גיבוריו הציוריים של הסרט האפל מסתובבים בעולם ציני ומושחת המונע על יד תשוקה ותאוות בצע. הז’אנר הקולנועי שצמח בתחילת שנות ה 40- הסעיר ועדיין מסעיר בימאים רבים. נצפה בקטעים מהסרטים: שדרות סנסט, השינה הגדולה, ביטוח חיים כפול, קזבלנקה, והדוור מצלצל פעמיים.
הגל החדש הצרפתי - הרעיון של יוצרי הגל החדש, היה להעמיד את הבימאי במרכז העשייה בסרט. הבימאים הצעירים שצמחו בסוף שנות ה 50- בינהם: טריפו, גודאר, שברול, ריווט, רנה, הביאו טכניקות בימוי וצילום חדשות ואותנטיות, שבעטו בקולנוע המיושן והמימסדי. הגל שיצרו סחף אחריו את הקולנוע העולמי, כולל בישראל.
סדרת הרצאות על מושגי יסוד בתחנות בקולנוע הישראלי
הרצאות מבוא לקולנוע הישראלי –
הקולנוע המקומי פורח ומשגשג בשנים האחרונות וזוכה בפרסים בפסטיבלים בכל העולם, והכי חשוב: הקהל נותן בו אמון וממלא אולמות, יוצרים ותיקים וצעירים מספקים לנו מנעד רחב של מבטים על החברה ישראלית. בהרצאה זו נתמקד בקולנוע הנעשה כאן משנות ה-30 ועד הסרטים הנועזים של היוצרים היום.
משפחתולוגיה מקומית – איזה מקום תופסת המשפחה בקולנוע בעידן המאופיין יותר ויותר דווקא במשפחות אלטרנטיביות, מפורקות, או חד הוריות? ומה תפקיד המכונית המשפחתית בסרטים הללו? נצפה בקטעים מהסרטים "כנפיים שבורות", "ולקחת לך אישה", "שחור", "חתונה מאוחרת", "שבעה" ועוד.
הפוליטיקה של הבורקס – הם זכו להצלחה עצומה בקרב קהלים רבים והצחיקו אותנו במשך שנים רבות, מיהם הגיבורים של הז'אנר? מתי סר חינם? ומה הקשר בין אשכנזים למזרחיים ומה בין קולנוע לבין חברה?
שואה ותקומה – איך מצטלמת השואה בפילמוגרפיה הישראלית? האם ניצול השואה הוא תמיד ה"אחר" כיצד הוא מייצג את ההיפוך של הצבר שהשתלב בחברה? נצפה בסרטים "הוא הלך בשדות", "ברלין תל אביב", "הקיץ של אביה" ועוד.
עלייתו של הקולנוע הישראלי
מיני סדרה - ערים קולנועיות בישראל
כיצד מיוצגות ערים בקולנוע?
השיח על ערים בקולנוע הוא המשך של השיח עליהן בחיים.
כך, ירושלים היא עיר הקודש ועיר הנצח גם בקולנוע, תל אביב היא עיר השוכנת לחוף הים, ותושביה פחות רציניים וקפדנים מתושבי ירושלים.
בימאים מסוימים מזוהים עם ערים: וודי אלן וניו יורק, ריינר פסבינדר וברלין, אלמודובר ומדריד ועוד.
אצלנו: מנחם גולן ויפו, שמי זרחין וטבריה.
ולעתים העיר היא אחת מגיבורות הסרט או אנלוגיה למצב הדמויות כמו ב"מיכאל שלי" של דן וולמן.
לרוב יש דימוי מקומי המסמל את העיר בסרטים שנעשים עליה: מגדל אייפל ופריז, המדרגות המחברות בין מרכז הכרמל לעיר התחתית בחיפה. (בסרט ההוליוודי שנעשה בחיפה עם קירק דגלס: "עושה הלהטים", ב"היורד למעלה" של אלעד קידן ובסרטים נוספים).
במיני סדרה שלנו על תל אביב, חיפה וירושלים נסקור את מאפייני העיר הקולנועית, נראה כיצד המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בקולנוע הישראלי, ונראה כיצד שלוש הערים הגדולות בישראל מאופיינות בקולנוע הישראלי.
בעקבות הבימאים הגדולים
האם צפיתם פעם בסצינה מתוך סרט מסוים, ומיד זיהיתם את הבימאי? - הבימאים הגדולים ידועים בכך שהם יצרו את השפה הקולנועית שלהם, תימאטית וסגנונית. בסדרה נעקוב אחר מאפייניהם של 11 בימאים גדולים, בישראל ובעולם, ונתחקה אחר מאפייני השפה שלהם.
הרצאות כוללות הקרנת סצינות נבחרות וניתוחן, הרהורים על הקשרים חברתיים ופוליטיים, תובנות אמנותיות, וגם כמה סיפורים מאחורי הקלעים.
צ'רלי צ'פלין – הרצאה על דמותו של הליצן העצוב שמח של כל הזמנים. דמות הנווד שנותרה רעננה עד היום. נלמד כיצד עיצב דמות זו, תחילה את מאפייניה החיצוניים של הדמות ואח"כ את המאפיינים הפנימיים שלה. נלמד על הביוגרפיה שלו, על ההתפתחות שחלה בסרטיו, ואיך עבר בהצלחה מהראינוע לקולנוע, נצפה בקטעים נבחרים מהפילמוגרפיה שלו.
אסי דיין – סומן בראשית דרכו כצבר המובהק, למרות זאת, כמעט מתחילת הקריירה המפוארת שלו, הוא עשה הכל כדי לחתור תחת דמותו התמימה של הצבר. הוא החל את דרכו בקולנוע כשחקן, ומאוחר יותר עבר לכתיבת תסריטים ולבימוי, בשנים האחרונות התבלט שוב כשחקן בסרטים ובסדרות טלוויזיה. נצפה בקטעים מסרטים ששיחק בהם וקטעים מסרטים שביים.
אפרים קישון – יליד הונגריה, ששרד את השואה, עלה לארץ, והשתלב כבעל טור יומי בעיתון מעריב במשך כ30 שנה, סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל. סרטו הראשון "סלאח שבתי", מתבלט בהומור ובסאטירה הנוקבת שלו. נצפה גם בקטעים הבלתי נשכחים מהסרטים "תעלת בלאומילך", "השוטר אזולאי" ו"ארבינקא".
אורי זוהר – בוגר להקת הנח"ל, ומאוחר יותר בצל ירוק, ייסד את חבורת לול, והיווה עמוד תווך של חבורת יוצרים. אורי זוהר עשה את הסרט "חור בלבנה", שהיה הסרט הראשון בז'אנר הרגישות החדשה, שהושפע מהגל החדש הצרפתי. זוהר ביים סרטים רבים, לפני שחזר בתשובה והפך לרב. נצפה בקטעים מתוך "חור בלבנה", "כל ממזר מלך","לול", "מציצים".
וודי אלן – מיוצרי הקולנוע החשובים והפורים במחצית השנייה של המאה ה20. יצירתו זכתה להערכה רבה ולפרסים. וודי אלן כותב, מביים, ומככב ברוב סרטיו. דמותו הנוירוטית מוכרת לכול, ובסרטיו הוא מצליח להעביר היטב את האני מאמין שלו לגבי משמעות החיים, יהדות, יחסים ועוד. נצפה בקטעים מסרטיו ונדון בהם.
אלפרד היצ'קוק – בימאי הקולנוע הבריטי שנחשב אחד מגדולי הבימאים בכל הזמנים. כשאר הבימאים בסדרה שלנו, גם להיצ'קוק, ובעיקר לו, הייתה טביעת יד, כלומר, אם נצפה בקטע קצר מאחד מסרטיו, מיד נזהה שהסרט בוים על ידו. נדון במאפייני סרטיו, בחידושים שחידש ונצפה בקטעים מהסרטים "פסיכו", "ורטיגו", "הציפורים" "חלון אחורי" ועוד.
פדרו אלמודובר – בימאי הקולנוע הפורה והמצליח ביותר כיום, שהחל משנת 1988 כותב ומביים סרטים בלתי נשכחים בחיוניות, בצבעוניות בחושניות ובנועזות שלהם. אלמודובר עוסק בסרטיו בנושאים טעונים כמגדר, תפקידי נשים וגברים,יחסי אמהות ובנות, מוות, ועוד. התסריטים שלו שנונים וחדים, וסגנון הצילום שלו ייחודי ובלתי נשכח. לנשים תפקיד מרכזי בסרטיו. נצפה בקטעים מסרטיו ונעמוד על המייחד אותו.
קלינט איסטווד – בימאי קולנוע מהבולטים החיים בימינו. איסטווד החל את דרכו כשחקן בתפקיד "האיש ללא שם" במערבוני הספגטי של סרג'יו לאונה (המפורסם בהם "הטוב, הרע והמכוער"), ומאוחר יותר כהארי המזוהם, בלש משטרה קשוח וללא פשרות, ומאז עשה דרך ארוכה, גם ובעיקר בבימאי. איסטווד מפיק את סרטיו בחברת ההפקה שלו, וכן הלחין חלק מהם. הוא זכה בחמישה פרסי אוסקר - שני פרסים כבמאי, שני פרסים כמפיק ופרס הוקרה אחד.
פרנסואה טריפו – בימאי קולנוע צרפתי, ממובילי "הגל החדש" בצרפת. טריפו החל את דרכו כמבקר קולנוע ב"מחברות הקולנוע", אז ביקר בחריפות את הקולנוע הצרפתי השמרני. יחד עם עוד עשרות בימאים צעירים הסריט את סרטו הראשון בסוף שנות ה60, ויצר גל חדש בקולנוע הצרפתי, שהשפיע על יוצרי קולנוע בכל העולם, מיפן ועד ברזיל, וכן בישראל. בסרטו הוא מרבה לצטט מיוצרי קולנוע שקדמו לו.
פדריקו פליני – בימאי הקולנוע האיטלקי הגדול בכל הזמנים. פליני נולד בעיירה קטנה באיטליה, רימיני, והחל את דרכו כרשם של חיילים אמריקאים בתקופת מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר בתקופת הנאו ריאליזם האיטלקי, כתסריטאי. סרטיו הם שילוב יוצא דופן של זכרונות, חלומות, פנטזיות ותשוקות. הוא הושפע מתורתו של קרל יונג. בימאים רבים בני זמננו כוודי אלן, פדרו אלמודובר, טים ברטון, טרי גיליאם, אמיר קוסטוריצה, דיויד לינץ', גיריש קסרבאלי, דיויד קרוננברג, מרטין סקורסזה וג'וראג' ג'אקובידקו ציטטו את העבודה של פליני בעבודותיהם.
מנחם גולן –כן, גם מנחם גולן נכנס לרשימה שלנו, ובצדק. גולן, שאהב קולנוע מצעירותו, אמר שאם אי פעם תיכתב עליו ביוגרפיה, היא תקרא "מטבריה להוליווד ובחזרה". הפילמוגרפיה העשירה של גולן יכולה לפרנס שלושה בימאים: מצוין, בינוני וגרוע. עם זאת, ולמרות שהוא זכור לנו בעיקר כבימאי של סרטי בורקס, אי אפשר לבטל את תרומתו האדירה לקולנוע הישראלי. גולן הוא הבימאי הראשון שעשה סרטים שאינם סרטי סוכנות, סרטים מגויסים לגורמים כמו הקק"ל, וכיו"ב. גולן גר ביפו ואהב אותה, והיא מופיעה שוב ושוב בסרטיו. נדבר על קורות חייו המעניינים, על חברת קאנון שיצר עם בן דודו יורם גלובוס, על תשוקתו הגדולה לקולנוע, ונצפה בקטעי סרטים מהסרטים (הרבים!) שיצר.