top of page
כל ההרצאות:
007 - סוכן בשירות המלכה
סרטי מסע אמריקאים
קולנוע קולינרי
איפה הן הבחורות ההן?
פעמיים בורקס בבקשה
החיים על פי גילה
Yaakov Saar / Government Press Office of Israel, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
Nachoom Assis, CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons
אנדריאס לאקו, CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
אפרים קישון
ה"אריק" הזה
עלייתו ונפילתו של הצבר
צ'ארלי צ'פלין
מנחם גולן - מטבריה להוליווד וחזרה
שייקה אופיר
.jpg)
הקולנוע האפל
אורי זוהר
Photographer: Israel Press and Photo Agency (I.P.P.A.) / Dan Hadani collection, National Library of Israel / CC BY 4.0, CC BY 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/4.0>, via Wikimedia Commons
צעירים לנצח - על זיקנה בקולנוע
קלינט איסטווד
אוכל בקולנוע הישראלי
סופיה לורן
פדריקו פליני
המשפחה בקולנוע היפני
באסטר קיטון
רומן פולנסקי
נאו-ריאליזם איטלקי
ראינוע בישראל
מבעד לרעלה - קולנוע איראני
גלובליזציה - מהגרים ופליטים
החצר האחורית של
אמריקה
סוכן הוד מלכותה
סרטי מסע אמריקאים
החיים על פי גילה
איפה הן הבחורות
פעמיים בורקס,
עלייתו ונפילתו
אפרים קישון
אריק איינשטיין
צ'ארלי צ'פלין
צעירים לנצח
הקולנוע האפל
אורי זוהר
סופיה לורן
אוכל בקולנוע הישראלי
קלינט איסטווד
באסטר קיטון
שייקה אופיר
מנחם גולן
המשפחה בקולנוע היפני
פדריקו פליני
ניאו ריאליזם
רומן פולנסקי
ראינוע בישראל
קולנוע אירני
גלובליזציה
החצר האחורית
קולנוע קולינרי
אוכל ותאוות בשרים, אוכל ובלוגים, או אוכל ופשע - אוכל מצטלם היטב בקולנוע.
בהרצאה נצא למסע קולינרי מרהיב בין שפים ותרבויות, נדון בסמלים ובמטאפורות שאוכל מייצג, ובהשתמעויות הפילוסופיות של אכילה ואוכל בתרבויות השונות: אוכל כממלא צורך גופני, אוכל כמקרב בין משפחות, עמים ותרבויות, אוכל כמקרב בין אנשים (אך גם מפריד ביניהם, למשל מנהגי הכשרות, או מנהגי האכילה של עמים ותרבויות שונים) ונבחן את התפקידים השונים של האוכל בכל סרט.
מוטיב האוכל בקולנוע הוא המשכו של מוטיב האוכל באמנויות אחרות: בעיקר ציור וספרות. בשנות השמונים, עם עלייתה של התאוריה הפוסט-מודרנית, ההבדלים בין גבוה לנמוך, בין הנשגב לנקלה קרסו, וגם אכילה ובישול גורמה יכולים להיחשב כיצירת אמנות, אמנם זמנית ומתכלה, ולרוב לא מתועדת, אבל יצירת אמנות כציור או כיצירה מוסיקלית.
יצירות פוסט מודרניות רבות כוללות בתוכן גם מתכונים.
נצפה בקטעים מסרטי האוכל הבלתי נשכחים: רומא, ג'ולי וג'וליה, החגיגה של באבט, סולקיטשן וטמפופו.
הגבר שכל אשה חשקה בו, ושכל גבר היה מתחלף איתו.
סדרת הקולנוע (וגם הספרים, משחקי המחשב והקומיקס) האלמותית, מהסדרות המצליחות והמרוויחות בעולם.
דמותו של בונד נולדה ב1953 ב"קזינו רויאל" הספר ה12 מתוך ספריו של איאן פלמינג שעסקו בדמותו. סדרת הספרים נחלה הצלחה גדולה, אבל רק לאחר שהנשיא ג'ון פ. קנדי הביע בראיון את חיבתו לספריו של פלמינג, הוחלט להפיק את סרט ג'יימס בונד הראשון.
בונד לא הפסיק להסעיר ולרתק אותנו במשימות הנועזות שבצע, בנשים היפהפיות שנפלו לזרועותיו (וכונו "נערות ג'יימס בונד), בכלי הנשק ובג'אדג'טים שעוצבו לו ע"י Q, שהלכו והשתכללו מסרט לסרט (ואף נבאו את המצאתן של המצאות כמו ביפר וטלפון סלולרי), במרדפים הנועזים שהשתתף בהם וביחסיו הטעונים עם M, מפעילו, שהפך עם השנים למפעילתו, וטעמו המשובח בחליפות, במרטיני ובמכוניות.
ההרצאה תתן הצצה לסדרה המרתקת הזו, ולאופנים השונים שבהם סרטי ג''יימס בונד מגיבים לשינויים בהסטוריה ובחברה כסוף עידן המלחמה הקרה, המשבר סביב תעלת סואץ, עלייתה של החברה הצרכנית, המהפכה המינית ונסיקתה של התנועה הפמיניסטית.
מיתוס הדרך הוא נושא מרכזי בתרבות האמריקאית.
גודלה של היבשת, נופיה המרהיבים, והיותה חברת מהגרים, הציתו את דמיונם של הרפתקנים לגלות דרכים, לחפש הזדמנויות חדשות, ובדרך גם לגלות את עצמם.
הפיכת המכונית למוצר השווה לכל נפש, ועלית הפופולריות של הקולנוע, שתי ההמצאות מאפיינות את חברת ההמונים שנוצרה בראשית המאה ה-20, שינו ללא הכר את פני החברה.
הם אפשרו לכל אחד לצאת למסע והציתו את דמיונם של בימאים. כשהפילוסוף ז'אן בודריאר תאר את החברה האמריקאית כמבוססת על "חלל, מהירות, קולנוע וטכנולוגיה" הוא יכול היה בה במידה להוסיף את סרט המסע.
סרטי המסע הם ז'אנר גברי בעיקרו. רק בשנים האחרונות רואים סרטים על נשים במסעות.
דרך הסרטים הללו ניתן לחקור נושאים מגוונים כמגדר, לאומיות, ומעמד.
בהרצאה נדון בהבדלים בין סרט המסע האירופאי ששורשיו באודיסאה של הומרוס, לבין סרט המסע האמריקאי ונצפה בקטעים מקלאסיקות קולנועיות כ"ענבי זעם", "אדם בעקבות גורלו", "בוני וקלייד", "פרסיליה מלכת המדבר", ו"מקס הזועם".
סופרת, שחקנית ובימאית, מבכירות שחקניות הקולנוע והתיאטרון בישראל, כונתה "מלכת הקולנוע הישראלי" שיחקה ביותר מ-70 סרטים, וזכתה בפרסים רבים, בהם פרס ישראל, ופרס אופיר למפעל חיים.
בהרצאה נלמד על הביוגרפיה של גילה אלמגור שהיוותה השראה ליצירתה, נחשף ליצירה הקולנועית העשירה שלה, ונצפה בקטעים נבחרים מסרטיה.
גילה אלמגור התייתמה מאב טרם לידתה, אמה לא הייתה הייתה בריאה בנפשה. למרות זאת הצליחה מאד בקריירה שלה כשחקנית תאטרון וקולנוע, הייתה חברת מועצת העיר תל אביב ואחראית על התרבות בעירייה, כיהנה כראש אמ"י (ארגון אמני ישראל) כתבה חמישה ספרים, ששניים מהם הפכו לסרטים, זכתה בפרסים רבים בארץ ובעולם על הסרטים שכתבה – הקיץ של אביה, ועץ הדומים תפוס.
בהרצאה נחשף לקורות חייה המרתקים, לבחירות האמיצות שעשתה בקולנוע, נצפה בקטעי סרטים שהופיעה בהם, ונלמד – מהו התפקיד שבזכותו הייתה רוצה להיזכר.
על נשים בקולנוע הישראלי.
הקולנוע הישראלי נשלט במשך שנים רבות ע"י יוצרים גברים ותמות גבריות.
לנשים הוקצו תפקידים משניים, ולרוב הן היו היפהפיות על כתפיהם של הצברים המסוקסים. לאורך עשרות שנים העמיד הקולנוע הישראלי במרכזו את החבורה הגברית בצבא, בקיבוץ, בישיבה וגם בכלא – חבורות גברים שמקומן של נשים בהן היה שולי, או שהודרו מהן לגמרי.
בשנים האחרונות הקולנוע הישראלי הנשי פורח עם עשרות סרטים המספרים סיפורים נשים מרתקים ואותנטיים וזוכים לאהדת המבקרים והקהל.
בהרצאה נדון בסיבות שהובילו לשינוי הזה, ונצפה בקטעי סרטים ישנים וחדשים המציגים אותו.
סרטי הקומדיה העממית זכו להצלחה רבה בקרב קהלים רבים.
החל מסלאח שבתי, שנחשב סרט הבורקס הראשון (נסביר מדוע), למה נקראו כך, מי נתן להם את שמם, מה היה העשור שבו נעשו רוב סרטי הבורקס, ומדוע הפסיקו לעשות אותם? ומה הקשר בין סרטי בורקס לבתי מלון.
בהרצאה הקושרת בין תרבות לחברה, נצחק ונלמד על החברה הישראלית ועל השינויים שחלו בה בעשורים האחרונים.
עם מותו המצער (אך הכה צפוי), ועם היפרדותנו מאושיות תרבותיות מרכזיות בחברה הישראלית, אני מציעה לכם הרצאה שנתתי פעמים רבות על אסי דיין.
דיין, בנו של הצבר הכי מפורסם, ובן לאליטה מהיחידות שיש בישראל.
דיין הגיע במקרה אל הקולנוע, כשנסע לבקר את אחותו שהייתה נערת תסריט בסרט שצולם ביוון ע"י הבימאי קקויאניס ("זורבה היווני") מאוחר יותר שיחק בשני סרטים, שניטען שנבחר אליהם בגלל היותו "בנו של" – "היפים והאמיצים" סרטו של ג'ון יוסטון, ("הנץ ממלטה") מגדולי הבימאים האמריקאים, לצד בתו הצעירה, אנג'ליקה יוסטון, וכן בסרט "הוא הלך בשדות" בבימויו של יוסף מילוא, לפי רומן המפתח בשם זה, שהומחז מספר פעמים, והניח את היסוד לדמות הצבר.
נדון במושג הזה, ונראה כיצד דיין בסרטיו מערער על דמות הצבר, עושה פרודיה סוריאליסטית על צה"ל (ומכניס לאביו בהזדמנות זאת) בסרט שהפך לסרט פולחן "גבעת חלפון אינה עונה" וכן בסרטיו המופתיים "החיים עפ"י אגפא" ו"מר באום". דיין היה תסריטאי מחונן, שידע לנסח את הישראליות בכל שלב שלה, וכן שחקן מהשורה הראשונה של השחקנים בישראל. בנוסף לכך כתב ספרי שירה, ואת הביוגרפיה שלו, המורכבת מאלפי תמונות וסרטונים "החיים כשמועה".
יליד הונגריה, ששרד את השואה, עלה לארץ, והשתלב כבעל טור יומי בעיתון מעריב במשך כ-30 שנה, סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל.
סרטו הראשון "סלאח שבתי", המתבלט בהומור ובסאטירה הנוקבת שלו, הניח את היסוד לז'אנר סרטי הבורקס. נצפה גם בקטעים הבלתי נשכחים מהסרטים "תעלת בלאומילך", "השוטר אזולאי" ו"ארבינקא".
מותו הפתאומי והמעציב אל אריק איינשטיין הוביל אותי להכנת הרצאה זו.
איינשטיין, מאושיות המוסיקה והתרבות בארצנו, היה גם שחקן קולנוע מוכשר, וחקיין מעולה.
רוב עשייתו הקולנועית קשורה בעשייה של אורי זוהר, ומשזה חזר בתשובה הפך לרב והפסיק לעשות סרטים, גם איינשטיין כמעט והפסיק להופיע (ולא הצר על כך).
איינשטיין היה בנו של שחקן האוהל, ואמו שאפה שהוא יהיה אף הוא שחקן. נצפה בקטעים מהסרטים "סלאח שבתי", "שבלול", "לול", "עיניים גדולות", "מציצים", שכשיצא לאקרנים לא עורר תשומת לב רבה, אבל מאוחר יותר הפך לסרט פולחן, כיוון שהצליח לנסח את החלומות והפחדים של דור שלם.
הרצאה על דמותו של אחד מגדולי הקולנוענים של כל הזמנים.
איך עיצב צ'פלין את דמות הנווד שנותרה עד היום רעננה, ייחודית ומצחיקה? איך עבר בהצלחה מראיונוע לקולנוע? כל מה שעוד לא לא נאמר על דמותו האלמותית של צ'פלין, דרך צפייה בקטעים נבחרים מתוך הפילמוגרפיה שלו.
הזיקנה מככבת בסרטי קולנוע רבים בהיבטים שונים: החל מתרבויות הרואות בקשיש אדם שעשה את שלו, וכלה בסרטים בהם האדם המבוגר מגיע להשלמה עם גילו, עם הסובבים אותו, ושמח עם מה שהשיג בחייו.
נבחן את הייצוגים השונים של הזיקנה בקולנוע ונצפה בקלאסיקות: תותי בר, האגם המוזהב, נאריימה, הרחק ממנה, מיליון דולר בייבי וספייס-קאובויס.
יפהפיות חסרות מעצורים מפתות גנגסטרים ובלשים מסוקסים.
גיבוריו הציוריים של הסרט האפל מסתובבים בעולם ציני ומושחת המונע על ידי תשוקה ותאוות בצע. הז'אנר הקולנוע שצמח בתחילת שנות ה-40 הסעיר ועדיין מסעיר במאים רבים.
נצפה בקטעים מהסרטים: שדרות סאנסט, השינה הגדולה, ביטוח חיים כפול, קזבלנקה, והדוור מצלצל פעמיים.
אורי זוהר - היוצר שחצה את הקווים והפך לרב
בוגר להקת הנחל ומפקדה, ייסד את חבורת לול, והיווה עמוד תווך לחבורת יוצרים צעירים. אורי זוהר עשה את הסרט "חור בלבנה" שהיה הסרט הראשון בז'אנר הרגישות החדשה, שהושפע מהגל החדש הצרפתי. זוהר ביים עשרה סרטים בעשור, קצב יוצא דופן, רובם זכו להצלחה רבה, לפני שחזר בתשובה והפל לרב. עשה סרטים ומערכונים יחד עם חברו הטוב אריק איינשטיין, שתי בנותיו של איינשטיין נישאו לשני בניו של זוהר ויש להם נכדים ונינים רבים משותפים. נצפה בקטעים מהסרטים חור בלבנה, כל ממזר מלך, לול, מציצים, ודון בתרומתו הגדולה של זוהר לתרבות הישראלית, מהבולטים בבימאים הישראלים.
מאושיות הקולנוע האיטלקי והעולמי.
נולדה ברומא לאם יחידנית וגדלה בעיירה פוסולי שליד נאפולי, מילדותה זכורים לה רעב (היא הייתה כה רזה, שכונתה "קיסם שיניים"), והפצצות של מלחמת העולם השנייה.
לורן התבלטה במראה הים תיכוני שלה, שהיה שונה מהאידאל ההוליוודי של תקופתה. היא שדרה חושניות וחמימות אנושית, והפכה לדמות נערצת ברחבי העולם עד היום.
לורן התגלתה בתחרת מלכת יופי, והשתתפה כניצבת בסרט "קוו ואדיס" שאמה שיחקה בו תפקיד קטן. מספר שנים לאחר מכן הכירה את המפיק קרלו פונטי, שקידם את הקריירה שלו, ומאוחר יותר היא נישאה לו. עם הבימאי האגדי ויטוריו דה סיקה היא עשתה 7 סרטים בלתי נשכחים, ומרצ'לו מאסטוריני היה בן זוגה בקולנוע בכ14 סרטים. סה"כ צילמה כ-80 סרטים, וזכתה בפרסים רבים, כולל פרס האוסקר לסרט "לה צ'וצ'ארה" ופרס אוסקר על מפעל חיים.
לורן היא סמל ליופי נצחי, כישרון קולנועי ורוח איטלקית, שממשיכה לעורר השראה עד היום.
נצפה בקטעים מסרטיה: זהב נאפולי, סקנדל בסורנטו, נישואים נוסח איטליה, יום מיוחד במינו, אתמול היום ומחר, זה התחיל בנאפולי.
הצלחתה של ההרצאה על קולנוע קולינרי, אותה נתתי עשרות פעמים ואף יותר, גרמה לי ליצור את ההרצאה הזו, על אוכל ואכילה בקולנוע הישראלי.
אלא שבעוד בסרטים הנעשים בעולם מוצגים לרוב דימויים של אוכל גורמה ואכילתו, וקישור כמעט הכרחי בין שתי תאוות הבשרים, בסרטים שנעשו בישראל רוב ייצוגי האכילה הם של אכילה מוגזמת, אכילה לא מעודנת.
בהרצאה נצפה בייצוגים הללו וננסה לענות על השאלה: האם שנים של צנע, רעב ומחסור הביאו לכך שייצוגי האכילה בקולנוע הישראלי נראים כך?
בהרצאה זו נסקור את סרטיו של אחר מגדולי הבימאים האמריקאים של כל הזמנים.
איסטווד שהחל את הקריירה שלו במערבון הספגטי של סרג'יו לאונה "בעבור חופן דולרים" הוא שחקן, במאי, מפיק ומלחין קולנוע, זכה בחמישה פרסי אוסקר, שנים על בימוי, שניים על הפקה ופרס הוקרה אחד.
איסטווד התפרסם כאיש ללא שם בטרילוגית מערבני הספגטי בשם זה של סרג'יו לאונה, וכבלש אכזרי וחסר פשרות בסרטי הארי המזוהם.
למרות גילו הוא ממשיך לביים סרטים הזוכים לביקורות משבחות.
בהרצאה נצביע על התפקידים הבולטים שגלם ונצפה בקטעים מסרטיו - סרטים בהם שחק וסרטים אותם ביים.
מגאוני הסרט האילם.
קיטון היה שחקן ובימאי קולנוע אמריקאי שהשפיע מאד על קולנוענים, גם בני זמננו.
אביו של קיטון היה אומן וודביל ובאסטר שהופיע בהופעותיו מגיל שלוש, הבין שהקהל צוחק יותר כשהוא שומר על הבעה קפואה גם כשהוא נופל ונחבט.
הוא סיגל לעצמו הבעה כזו שהעניקה לו את הכינוי "פני אבן".
נצפה בקטעים מסרטיו ונעמוד על הייחודי לו, ועל ההשפעה שלו על קולנוענים עכשוויים. הרצאה מצחיקה מאד.
שייקה אופיר היה שחקן קולנוע ותיאטרון, קומיקאי, פנטומימאי, מחזאי תסריטאי ובמאי, מהחשובים והבולטים שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים.
אופיר נולד בירושלים בשנת 1928 בשם ישעיהו גולדשטיין, וידע שפות רבות, כולל יידיש וערבית.
בגיל 14 היה אמור להשתלב בדואר המנדט הבריטי כפקיד, אולם במקום זאת זייף את גילו והצטרף לפלמ"ח. חיים חפר שינה את שמו לשייקה אופיר. אופיר התחיל את הקריירה שלו בלהקות צבאיות בצ'יזבטרון, בהמשך נסע ללמוד פנטומימה אצל אטיין דקרו, אבי הפנטומימה המודרנית, הופיע בארה"ב עם מרלן דיטריך וחזר לארץ, כאן ביים את שתי התוכניות הראשונות של הגשש החיוור, ובהמשך הופיע בתוכניות, במערכונים, בתיאטרון, ובסרטים.
בהרצאה נסקור את קורות חייו ונצפה בקטעי מערכונים וסרטים שעשה.
מנחם גולן, שאהב קולנוע מצעירותו, אמר שאם אי פעם תיכתב עליו ביוגרפיה, היא תקרא "מטבריה להוליווד ובחזרה"
למרות שהוא זכור לנו כבעיקר כבימאי של סרטי בורקס, לא ניתן לבטל את תרומתו האדירה לקולנוע הישראלי. גולן הוא הבימאי הראשון שעשה סרטים שאינם סרטי סוכנות, סרטים מגויסים לגורמים כמו הקק"ל, וכיו"ב.
נדבר על קורות חייו המעניינים, על אישיותו הצבעונית, על חברת קאנון שיצר עם בן דודו יורם גלובוס, על תשוקתו הגדולה לקולנוע, ונצפה בקטעים מסרטים שביים וסרטים שהפיק: אלדורדו, מלכת הכביש, פורטונה, 999 עליזה מזרחי, דליה והמלחים, וננסה לראות מה המוטיבים החוזרים בסרטיו.
זכה בפרסים רבים, 8 פעמים פרס כינור דוד, פרס ישראל לקולנוע, על מפעל חיים.
אהבתי לארץ השמש העולה, לשפתה וקולנוע שלה, גרמו לי ליצור את ההרצאה הזו.
בסרטים המופקים בעשרים השנה האחרונות ביפן מובלעת ביקורת חריפה על הסדר החברתי בחברה הנוקשה.
מגיל צעיר ילדים מאולפים להצטיין בלימודיהם, כדי שיוכלו להתברג בתאגיד גדול ונחשב למשך כל חיי העבודה שלהם עד לפנסיה.
מנשים מצופה לעזוב את העבודה לאחר לידת הילד הראשון והיחיד, ולטפל בו ובאביו בצורה מושלמת.
הקולנוע היפני מגיב לזאת בכך שהוא מציג משפחות הרחוקות משלמות הנדרשת מהן ע"י החברה.
מגדולי בימאי הקולנוע האיטלקיים והעולמיים.
בימאי שיצר חזיונות של קסם בסרטיו, שאף במאי לא התקרב אליהם, רבים מהם בכיכובה של אשתו השחקנית הנהדרת ג'ולייטה מסינה.
פליני נולד בעיירת החוף רימיני, ואת הקריירה שלו התחיל כצייר דיוקנאות של חיילי בנות הברית ששרתו באיטליה בשלהי מלחמת העולם הראשונה.
לאחר מכן כתב את התסריט של "רומא עיר פרזות" סרטו הנודע של רוסליני, משיאי הנאו ריאליזם האטלקי, ומשם פנה לעשיית סרטיו היפהפיים, מלאי ההומור עם הדמויות הבלתי נשכחות.
בהרצאה נלמד על הדרך המיוחדת בה עשה את סרטיו, שחלקם מתרפקים על שנות ילדותו. היה מועמד 12 פעמים לפרס האוסקר לסרט הזר, וזכה ארבע פעמים. נצפה בקטעים מהסרטים: לה דולצ'ה ויטה, רומא, זכרונות ושמונה וחצי.
הנאוריאליזם האיטלקי הוא זרם קולנועי שהתפתח באיטליה אחרי מלחמת העולם השנייה בין השנים 1945-1952. הסרטים בתקופה זו התאפיינו בתיאור ריאלסטי של החיים, תוך התמקדות במעמד הפועלים ובקשיי היומיום בתקופת השיקום שאחרי המלחמה. סרטים אלה צולמו לרוב באתרים אמיתיים תוך שימוש בשחקנים לא מקצועיים, והם התמקדו בסיפורים אנושיים ופשוטים, בניגוד לסרטים ההוליוודיים המפוארים ששלטו אז בשוק. הזרם התאפיין בגישה ריאליסטית, תוך התמקדות בחיי היומיום של המעמדות הנמוכים, תנאים חברתיים קשים ומאבקים כלכליים וניסה לשקף את המציאות החברתית והפוליטית של התקופה, תוך שימוש בסגנון קולנועי ישיר ובלתי מתפשר.נדון במאפייני הזרם הזה, ונצפה בקטעים מהסרטים: גונבי האופנים, מצחצחי הנעלים, רומא עיר פרזות, נס במילנו.
מגדולי הבימאים החיים כיום.
פולנסקי נולד בפולין לאב יהודי ולאם קתולית ובילדותו נאלץ לברוח מהנאצים.
אמו נרצחה באושוויץ, סיפורי הבריחה שלה ושלו היוו בסיס לסרט "הפסנתרן" עליו זכה באוסקר.
בשני העשורים האחרונים אשתו עמנואל סנייה מככבת בסרטיו.
מוטיב המשולש הרומנטי שב ומופיע בסרטיו החל מסרטו הראשון "סכין במים" סרט בשחור לבן אותו ביים בשנת 1962.
מאז לא הפסיק לעשות יצירות מופת כ"תינוקה של רוזמרי, "טס", "הדייר", "צ'יינה טאון", "הפסנתרן" ועוד.
בהרצאה נסקור את קורות חייו ונעמוד על מוטיבים החוזרים ביצירתו הקולנועית, נצפה בקטעים מסרטיו הבולטים המדגימים את הנאמר.
יש המתייחסים לתקופת הראינוע כאילו זו תקופת מעבר בדרך אל הקולנוע, זוהי גישה מוטעית כיון שזו הייתה תקופה ארוכה של כמעט ארבעים שנה, מאז המצאת הקולנוע ע"י האחים לומייר בשנת 1895 בפריז, ועד הקרנת הסרט המדבר הראשון, "נגן הג'ז" ע"י האולפן של האחים וורנר בשנת 1927.
גם בישראל נוצרו בשנים הללו יצירות לא רעות בכלל. לצד יומני קולנוע, סרטים מגויסים (מכונים "סרטי חצוצרות")שהראו את הישגי הציונות: סלילת כבישים הקמת ישובים חדשים במקומות נידחים.
הסרטים מומנו ע"י המוסדות ציוניים ומטרתם הייתה איסוף כספים למען היישוב. נסקור את היוצרים העיקריים של הראינוע בישראל, ונצפה בסרטים נדירים ומרתקים כגון סרט המראה את יוסף טרומפלדור חורש במחרשה ורחל המשוררת עודרת בשדה במושבה כנרת.
הקולנוע האיראני זוכה בשנים האחרונות לפריחה: יוצרים ויוצרות מפיקים סרטים הזוכים להצלחה בפסטיבלי קולנוע בעולם, ואף לזכיות בפרסים נחשבים כפרס האוסקר.
תוך כדי שהם מנהלים מעין טנגו עם שלטונות המהפכה לגבי תכנים חתרניים בסרטיהם, ויש אף שנאסרו או גלו מארצם כדי להמשיך ליצור את סרטי הקולנוע שלהם.
ולמרות זאת הם עושים סרטים מרשימים מאד סגנונית ותמטית החותרים תחת טאבויים כגון מעמדה של האשה, ההכרח ללבוש רעלה במקומות ציבוריים ותרבות הנוער החתרנית.
נצביע גם על מקומם המיוחד של הנשים והילדים בקולנוע הזה.
בהרצאה נסקור את הרקע לעשייתו של הקולנוע הנהדר הזה ולתור הזהב שהוא נמצא בו כעת, ונצפה בקטעים מהסרטים הבלתי נשכחים.
נדידת העמים שחלה בשנים האחרונות מאסיה ומאפריקה לכיוון אירופה וגם לישראל של פליטים ומהגרים המנסים לברוח מרעב וממלחמה ולהשיג חיים טובים יותר להם ולילדיהם לא פסחה על הקולנוע העולמי.
יוצרי קולנוע רבים הגיבו לכך ויצרו סרטים רגישים המציגים את הפליטים באופן הומני ומעורר אהדה כלפיהם.
נדון בשינויים הפוליטיים והחברתיים הגדולים שחלו באירופה כתוצאה מהגלובליזציה וההגירה, ונצפה בקטעים נבחרים מהסרטים המרגשים.
בשנים האחרונות, קולנוענים וקולנועניות, בעיקר בקולנוע העצמאי, יוצרים סרטים החושפים את הצד האפל של החלום האמריקאי: שחיתויות פוליטיות, התאגידים הגדולים הרומסים את הכל, הדלות והעוני בפרברים שבעברם היו מוקד של תעשיות (רכב, פלדה וכיו"ב) וכיום הם נטושים, תושביהם עזבו אותם או שברחו לסמים. נצפה בקטעי סרטים מתוך הסרטים: 100% אמריקה, נהג מונית, נברסקה, קר עד העצם, קר עד העצם, ארץ נוודים.
bottom of page